מחנה אביב תשס"ה
16 במאי 2005

בא האביב מבשר התחדשות ורעננות, יציאה מהסתגרות החורף, תקוה. ילדי "זכרון מנחם" חיכו בקוצר רוח לבוא של האביב, עבורם הבשורה היא "מחנה אביב" יציאה לחרות על כל המשתמע מכך. ילדים מהדרום, כן גם מאילת הרחוקה, ילדים מהמרכז, מירושלים ומהצפון נפגשים בנהריה, מלאי ציפיות לימים מהנים ומחזקים. בנות השרות ולצידן המדריכים המסורים קולטים את הילדים, וסועדים לתאבון ב"אולמי לוי" היפיפיים- משפחת לוי החשובה מארחת מידי שנה שנים רבות את ילדי זכרון מנחם בבואם לצפון, באהבה ובנתינה מכל הלב.

הילדים הגיעו לחוף אכזיב - אולם ללא אכזבה - סירות הטורנדו המהירות חיכו על שפת הים, קבוצות קבוצות עלו הם על הסירות ובן רגע נעלמו בלב הים. סיור מרהיב ומהנה אל מול ניקרות ראש הניקרה, אולם הפעם מזוית שונה, מהים לחוף, מראה מהמם. ואם רואים את ראש הניקרות מצידם הלא שגרתי, אז כדאי גם לראות את הצד המסורתי. יורדים ברכבל ומגיעים לניקרות, רואים כי "המים שחקו אבנים", צופים בסרטון על ההסטוריה של המקום וממשיכים לכינרת, במלון "כינר קלאסיק" כבר מחכים האנשים הטובים, ארוחת ערב דשנה וטעימה ותוכניות לערב, איך לא? קריוקי, בוחרים שירים והזמרים הצעירים מפליאים בקולם הערב, ריקודים ושמחה, כיף אמיתי.

הבוקר שאחרי מתעוררים לכינרת רגועה, החברה מטפסים מהר על הג'יפים וקדימה לדרך, נופים עוצרי נשימה, מיטלטלים בג'יפ לכל הכיוונים, נפלא, בדרך חוצים נחלים זורמי מים עליות וירידות תלולות, ואוו איזה פחד אבל כיף אמיתי, במג'רסה לא להאמין הג'יפ נהפך לסירה, עוברים במים כך שמכסה המנוע בקושי מציץ, חוצים פרדסים ושדות תבואה, מתמרנים בין ערמות החציר הענקיות בקיצור ששון ושמחה. בערב הפתעה, ארוחת ערב רומנטית בטיילת של "עין גב", זו לא סתם ארוחה זו חגיגת "בר מצווה" כאמור שבאה בהפתעה ל מתן, מתן הגיע עם הוריו ל"עין גב" הישר מביה"ח רמב"ם לאחר שסיים טיפול רדיוטרפי באותו היום. מיד אחרי האוכל עלו כולם לספינה לשייט בכנרת, בד בבד החלה התזמורת להרקיד את המשתתפים כשחתן הבר מצווה כמובן במרכז, הקוסם הנודע ורב המעללים "שלמה תמונות" גרם להנאה רבה בהצגת קסמים מיוחדים. לסיומו של יום נערך אירוע למתבגרים שבקבוצה, פונדו, שיק פרות, משחקי חברה ועוד.

היום האחרון הוקדש לפעילות ב"צוק מנרה" - רכבל - רכבת הרים, סנפלינג ואומגה. למקום הגיע בהפתעה כתב הטלוויזיה דני רופ כדי לצלם את התוכנית לחדשות בשיתוף ילדי זכרון מנחם. זו היתה חויה בפני עצמה, הילדים הצטלמו איתו ונהנו מהקטע מאוד. בנסיעה חזור, האוטובוס לירושלים עצר להפסקה במפגש הבקעה, ואחד מבעלי העסקים הכניס את הקבוצה לצפות התוכנית בערוץ 10. הרבה כח וחיוניות שאבו הילדים מאירוע זה, כוחות שילוו אותם בהמשך הדרך להאבק ובעז"ה לנצח.

---

סופי שבוע בצפון לקבוצות תמיכה
10 באפריל 2005

המסורת היעילה והמוצלחת ממשיכה ביתר שאת, כשלקחי העבר והנסיון הרב משפיעים רבות על הצלחת הפרויקט של "קבוצות תמיכה".

הקבוצה הראשונה שבה משתתפים הורים לילד חולה סרטן, משתתפים ההורים במפגשים דו שבועיים בהנחיית הפסיכולוג ד"ר ברוך שולם. במפגשים נידונו נושאים כמו פחד, התמודדות בתנאי לחץ, התא המשפחתי, זוגיות, פינוק וכ"ז בצל ילד חולה במחלה ממאירה. לאחרונה חווים ההורים העשרה לפני ההתכנסות, שעתיים מהנות של אומנות מיוחדת, צילום, מחול אירובי ועוד. בתחילת חודש אפריל יצאה הקבוצה לחופשת גיבוש ואתנחתה, היעד הצפון הפורח, בקעת הירדן, הגלבוע וגבעת האירוסים, חמת גדר ודרום רמת הגולן.

את השבת בילו ההורים במלון כינר שעל חוף הכנרת, ההורים פונקו עד הסוף ונהנו ממזג אוויר נעים, מהרצאות של ד"ר ברוך שולם ואישתו הגב' יהודית שולם. במוצ"ש סיור בטיילת של טבריה, תפילות בקברי קדמונים וביום ראשון טיול ג'יפים מרהיב בנחלים הזורמים ברמת הגולן ובאזור הבטחא והמדרסה, מעברי המים והמסלול האתגרי תרמו רבות למצב הרוח המרומם.

קבוצה שניה בה משתתפים הורים שכולים מונחית ע"י הפסיכולוג עמית לרון מביה"ח "הדסה" בירושלים והגב' יעל ליברמן. בקבוצה זו משתתפים הורים ממקומות רבים בארץ, וזאת עקב החסר בקבוצה שכזו במקומות אחרים. גם קבוצה זו נהנתה מסופשבוע ארוך בצפון, אירוע מגבש מחזק וממלא את המצברים המרוקנים להמשך ההתמודדות.

---

משכנס אדר מרבים בשמחה
31 במרץ 2005

חודש השמחה לא פוסח על ילדי זכרון מנחם ועל בני המשפחה כולה. לכבוד ר"ח אדר ערכו בנות השרות בירושלים אחה"צ משעשע למשפחות "חפש את המדריך" בקניון מלחה, מדריכים רבים ובנות השרות התחפשו לבובות בחלונות הראוה, שומרים, מנקים, קבצנים ועוד. הילדים שזיהו את כל הצוות המחופש קיבלו פרסים, רעמי צחוק ואותות הנאה רבים נצפו ביום זה בקניון.

בירושלים לבשה המחלקה ההמטואונקולוגית ילדים חג, קישוטים ססגוניים החליפו את האווירה במקום סוכריות ענק, כרזות עליזות וקישוטים צבעוניים תרמו לשינוי הרוח של המאושפזים ומלוויהם. בנות השרות הנפלאות בירושלים ובחיפה יזמו וביצעו שוק פורים - ב 2 הערים הללו - מלא בהפתעות ואתגרים, ואיך לא פרסים בלי סוף. ביה"ס "חורב" בירושלים וסניף בני- עקיבא בחיפה לבשו חג, המועדונים כוסו בתפאורה מרהיבה ושמחה, מוסיקה מתאימה והילדים היקרים, האחים והאחיות וההורים נהנו עד הגג ...

ב-2 ימי הפורים יצאו קבוצות של בחורי ישיבה - שמשתתפים מידי מוצש"ק במסיבות בבתי החולים ובבתי הילדים - לבתי הילדים מצוידים בחבילת מתנות ענקית המיועדת לכל בני המשפחה, ממתקים והעיקר הרבה מצב רוח ושמחה, כשלצידם חבורת כליזמרים. מחזות מרגשים ומשמחים נראו בכל בית, הילדים החולים והאחים על הכתפיים רוקדים וקורנים, גם האבות נסחפו למעגלי השמחה ונישאו על הכתפיים. אם ירושלמית לילדה בת שנה, שחה לנו לאחר חג הפורים כי בנה בן ה-12 שיתף אותה בחוויה שעברה עליו אישית. "אמא, אני יודע שזכרון מנחם לא באו במיוחד בשבילי, אבל אני לקחתי לעצמי את ההנאה שלי בשלמותה" ...

גם בנות השרות ביקרו בבתי הילדים כשבאמתחתם משלוחי מנות עשירים, ושימחו מאוד את המשפחות.

---

ט"ו בשבט הגיע...
08 בפברואר 2005

כל חג או יום מיוחד בשנה מנוצל בזכרון מנחם כסיבה למסיבה, ואיך לא 'ט"ו בשבט' נ חגג גם השנה כהלכה.

בירושלים הוזמנו הילדים ואחיהם ל"מרכז יום" של זכרון מנחם להנות מסדנאות מהממות בתחומים שונים, הקשורים לחג האילנות והפירות.

לחוגגים חיכו פינות יצירה מגוונות, עיצוב ובניית ראשי דשא, עיצוב פרצופים מתפוזים ופירות יבשים, עיצוב פירות מפלסטלינה, עיצוב פירות מזכוכית בעזרת גזרי מפיות וצבעים, עיצוב עציצים וצביעה, הכנת סלט פירות אישי ועוד. בנות השרות הנפלאות פתחו קיוסק ובו סופקו פופקורן, שערות סבתא, מילק שיק מפירות, ברד ועוד.

הפתעה חיכתה לילדים בצורת כלבים מאולפים של משמר הגבול שהגיעו למרכז יום עם מפעיליהם, בחדר הספורט נערכה לילדים תצוגה על גילוי חומרי נפץ שונים וסמים, הילדים קיבלו הסברים מאלפים על דרך העבודה עם כלבים ועל התועלת הרבה שהם מביאים. ( בימים הקרובים יפתח חוג נוסף במרכז יום והוא "אילוף כלבים" ע"י שוטרי מג"ב ). לסיומו של יום ערכו בנות השרות ארוחה עשירה וחולקו פירות רבים למשתתפים.

גם בחיפה לא טמנו הבנות את ידם בצלחת, כמובן יצירת ראש דשא מעוצב, פינות יצירה שונות ומרהיבות, והצגה יחודית של פירות יער סגרה אירוע חמוד שנערך בביה"ח רמב"ם.

---

מחנה נופש חורף - 2004
26 בינואר 2005

כמיטב המסורת ב-14 השנים האחרונות נערך גם השנה "מחנה נופש חורף" בעיר הדרומית והחמימה אילת. 117 ילדים בגילאים 5-20 המטופלים ב -12 בתי חולים בישראל, הגיעו לאילת בטיסה של חב' "ישראייר" מלווים באחיות, ברופאים ובצוות הדרכה מנוסה ומיומן. הקבוצה הנפלאה התארחה במלון "המלך שלמה", שאנשיו יודעים היטב את משמעות המילה "לפנק".

הילדים היקרים נהנו מפעילויות מרהיבות ומביקורים באתרים אטרקטיבים, כמו "המצפה התת ימי" "אושנריום" "ריף דולפינים" "IMAX " ועוד, מפעילויות כמו מצנחי ים, נהיגה בסירות מנוע, שייט בספינה מהירה במיוחד "טייפון", ג'ט סקי, ג'יפים ועוד.

חוויה מיוחדת עברו הילדים בביקור בבסיס שריון בשיזפון, שם חיכו לילדים צוערי קורס קצינים עם הפתעות רבות, הכרת כלי נשק ותיפעולם, אמצעי ראיה, קשר, הילדים לבשו סרבלי שריון והצטלמו, סיור בג'יפים "האמר" ארוחת צהריים נפלאה, ובסופו של יום תרגיל באש חיה שכלל ירי מטנקים, והרבה הרעפת אהבה מצד החילים על הילדים היקרים. מידי ערב מסיבות מענינות כמו ערב "מעגל מתופפים" שנערך אי שם ליד נחל שלמה, ערב קריוקי, מסיבת פיג'מות, הופעה של "אושי גרוס" ועוד.

ו. בת ה- 10 היתה תקופה ארוכה במצב רוח ירוד והמאמצים להחזירה לפעילות נורמלית עלו בתוהו, לאחר המחנה חזרה ו. מלאת שמחה ומוטיבציה להמשך. ע. בן ה - 7 חזר מהמחנה ישר להשתלת מח עצם - מלא בכח וברצון להתמודד ולנצח, ולשמחתנו ב"ה כך היה. לקראת ט"ו בשבט חולקו לילדים ולצוות סרטי וידאו ערוכים (4 שעות), מזכרת מהחוויה הבלתי נשכחת לזאת צורף דיסק עם כ-800 תמונות מהמחנה.
לצפיה באלבום התמונות מהמחנה לחץ כאן

---

אחות - קסם המקצוע
2 בנובמבר 2004

חנה צוראל, אחות ראשית במחלקה המטולוגיה אונקולוגיה ילדים בעין כרם לא רצתה להיות במרכז הכתבה. "אני רק החולייה המקשרת", הזהירה אותי, לפני שהסכימה לדבר איתי, בצניעות של מחוללת עבודת קודש וכמו אינה מודעת לערכה של אותה עבודה המתבצעת פשוט, כי כך צריך
מאת: בלהה וינשטוק-דבורי

נפגשתי עם חנה צוראל בחדר הישיבות של המחלקה. אמרתי לה שבנות השרות הלאומי של "זכרון מנחם", הילדים והוריהם מדברים עליה רבות. אחרי אזהרות חוזרות ונישנות מצידה בעניין "שהכתבה לא תתרכז בי" ו"זוהי עבודת צוות", אמרה כי חששה מאד עם כניסתה לתחום המקצועי שכלל עיסוק באונקולוגיה.

גם היא שואפת..

"רק כאשר התחלתי לעבוד במחלקה הוקסמתי מהעיסוק המקצועי החדש, שכולל מפגשים אנושיים מיוחדים במינם. עבודה עם ילדים חולי סרטן היא מורכבת. תפקיד האחות מקשר בין כל מה שאפשר לתת לילדים, החל מהטיפול הסעודי הרגיל והרבה מעבר לזה, כולל תמיכה במשפחה הגרעינית והמורחבת. כולנו בצוות המחלקה חשים שיש לתת מענה לכל" .

בצוות המחלקה עובדים, בנוסף לרופאים ולאחיות , גם מטפלים אחרים - פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ובנות השרות הלאומי של "זכרון מנחם". באסיפות הצוות במחלקה אפשר לחוש את השותפות העמוקה והקולקטיבית לגורל הילדים מצד בעלי התפקידים כולם.
חנה: "הופעת מחלת הסרטן אצל ילד גורמת לשבר במשפחה. עולים נושאים רבים בהם יש לטפל. לא מדובר בטפול הרפואי בלבד. אנחנו במחלקה משתדלים להתייחס לכל הצרכים האחרים, כולל אלו הנפשיים, מתוך הכרה שמוראל גבוה ומצב ריגשי טוב הם מאבני הדרך החשובות להחלמה.

אסתי וחנה

"אנחנו, אנשי הצוות, האמונים כל אחד בתחומו המקצועי, לא מצליחים לפעמים - בגלל סדרי קדימויות בעבודה - לגעת באופן עמוק כפי שהיינו רוצים, בעולמו הריגשי של הילד. הבנות של "זכרון מנחם" עושות זאת ולמעשה, הן מיועדות לכך. הן מגיעות לעבודה לא קלה זו עם הרבה מוטיבציה, כשרון ורצון טוב כאשר יעדן הוא - ההרגשה הטובה של הילד. לעיתים הן נקרעות בן המציאות לחלום, והרי הן רק בנות 18 וכבר נחשפות לעולם לא קל".

חנה אומרת כי בנות "זכרון מנחם" מעורבות במידת מה גם במצב הבריאותי של הילדים החולים. אך עם זאת, נראה לה שיש להגן על אותן בנות צעירות, כדי שלא תאבדנה תקווה חס וחלילה.
"אני חושבת שכמו שאנו מגוננים על ילדינו בבית, כך יש להגן גם עליהן, לשמור על שלום נפשן", היא אומרת.

במסגרת זו נפגשות בנות השרות הלאומי בקביעות עם עובדת סוציאלית לסדנאות תמיכה. במפגש זה עולות דרכי התמודדותן עם הילדים החולים ועם רגשותיהן נוכח הדברים".

חנה משווה את יחסי העבודה בין אנשי הצוות למטופליהם במחלקה לאותם יחסים המתקיימים בתוך המשפחה. היא אומרת: "כמו שבמערכת יחסים בין ילדים להוריהם כמעט ולא קיימת ציפייה מצד ההורים לקבל את השקעתם בחזרה מאת הילדים, הרי שגם בעבודת המחלקה כאן, אנחנו חשים תחושה של קבלה כל הזמן, תוך כדי הנתינה. בסוף יום העבודה התחושה היא שיצרנו משהו".

---

אבישי מתגייס לשורת המתנדבים של זכרון מנחם
13 באוקטובר 2004

פגישה עם דפנה ביבי ועם אבישי בן השש עשרה, שבמקום להתגייס לצבא, אשר שיחרר אותו עקב מחלת הסרטן, יתגייס לשורות המתנדבים של "זכרון מנחם", כדי לנסות להחזיר חלק ממה שקיבל, לילדים אחרים שצריכים כתף תומכת ויד מלטפת

את דפנה ביבי, אמא של אבישי, פגשתי במקום עבודתה, בית החולים "ביקור חולים" בירושלים.

שום דבר בחזותה של דפנה לא מסגיר את דרך הייסורים שעברה עם משפחתה בעת מחלת הבן אבישי, שתודה לאל אובחן לאחרונה כמי שניצח את מחלת הסרטן, כעבור חודשים ארוכים של טיפולים רפואיים.

עוד כלי לתמיכה

דפנה, כמי שעובדת כבר 16 שנה בבית חולים, אומרת שהמציאות מוכיחה שמנגנון ההחלמה מושפע מאד מהמצב הריגשי של החולה.

"בתקופה מסויימת של המחלה, כאשר אבישי היה בטיפול נמרץ, שמתי לב שחלה הזנחה מסויימת בתפיסה שלי את עצמי, היה משהו חסר מוטיבציה בי, אי התייחסות לאסתטיקה. הכל , חוץ מהמצב הבריאותי של אבישי, נתפס בעיני כהבל הבלים. אבל אז, יום אחד, החלטתי שמהיות ואילך אראה במיטבי, אקרין אופטימיות וגם ארגיש כך, בשביל אבישי והמשפחה. וההרגשה הזו היא מדבקת. ואבישי אכן נדבק בה. אני חושבת שהתמיכה של זכרון מנחם היא זו אשר נתנה לישראל בעלי, לי וגם לילדינו הבריאים, תעצומות נפש להגיע לחשיבה מסוג זה. שניים מארבעת ילדי המשפחה נמצאים גם כיום בפעילות המרכז של זכרון מנחם, שלא לדבר על כך שבעת הטיפול במחלה של אבישי היו גם הם מטופלים ומושקעים בעזרה בשעורי בית ובחוגים במסגרת מרכז היום בזכרון מנחם.

"אני חושבת שזה מה שעושים בזכרון מנחם - נותנים כתף ויד מלטפת, לא מוותרים על "הדברים האחרים" שמקיפים את חיינו בעת שהיקר לנו מכל נמצא בסכנה, ובכך משיבים לנו מצב ריגשי תקין, מאור פנים נוכח ההתמודדות הצפוייה, הלא קלה וכושר התמודדות.

"אני עשיתי השלכה של העברת הכוחות מצד מתנדבי זכרון מנחם אלי, כאמא שצריכה לתמוך בילד שלה בשעת מחלתו, וגם בילדים האחרים שלה, שנמצאו במצוקה לא פחותה, אבל אחרת. עשיתי זאת בכך שהעברתי את אותה התייחסות תומכת לאבישי ולילדי האחרים. אני חושבת שאנחנו, ההורים לילדים החולים, חייבים להיות מודעים לעובדה שאנחנו צריכים להעביר כוחות לילדים שלנו, לשמור על חזות מרעננת של עצמינו כדי לאפשר צמיחה לילדינו ולעצמינו גם בשעות קשות מאד. זוהי הדרך להבראה".

דפנה אומרת שאבישי ידע כל הזמן שיכול להיות יותר גרוע ובעת המחלה אימץ את המוטו "מפה אני יוצא מנצח". ובאמת, בזמן ההתמודדות הלא קלה עם המחלה החליטה דפנה לערוך לאבישי "אלבום מחלה", מעין תיעוד של הימים הקשים. כלאמר, באופן פסיכולוגי היה ברור מלכתחילה שמדובר במצב זמני, קטע מהחיים, שהולך להיות הסטוריה, ולא מצב קבוע.

אני שואלת את דפנה, מאיין מגיעות תעצומות נפש כאלה, המאפשרות התייחסות כל כך "נורמלית" למצב כל כך "לא נורמלי"?

השמים הם הגבול

דפנה: "אני חושבת שזה בא מלמעלה, הרי משם גם שלחו אלינו את חיים ומירי ארנטל ואת המתנדבים היקרים שעמלו רבות כדי לשמח את אבישי ואת המשפחה כולה. במחלה כזו נלחמים על החיים, זורמים מיום ליום, משעה לשעה. הפרופורציות משתנות, לגבי מה חשוב ומה טפל וזכרון מנחם נמצאה שם בשבילינו כל הזמן, כדי לאזן, כדי לראות מה צריך. כאמא, אני מרגישה שחל שינוי מהותי באבישי, שהפך לנער מתבגר פתוח, שלמד על גופו ונפשו להעריך את החיים וגם לתת מעצמו לאחרים, כפי שקיבל הוא מהמתנדבים של זכרון מנחם. אני מחפשת כל הזמן דרכים כדי להחזיר לעמותה יקרה זו את אשר נתנו, אני בכלל לא בטוחה שאפשר להחזיר בכמויות כאלה. הם נתנו לנו אוויר לנשימה על ידי כך שתמכו בי ובבעלי כל עת המחלה של אבישי, התייחסו גם לילדים הבריאים שבבית, ויצרו עבורם מסגרת פעילה ומקבלת במרכז היום ומשמשים עד היום כתובת ריגשית תומכת לאבישי, שבינתיים החלים אבל ממשיך לראות בזכרון מנחם כתובת לפעילות אישית ולנתינה מעצמו".

אבישי בן השש עשרה, שמסיבות מובנות לא יוכל להתגייס לצבא, החליט כי את תקופת הגיוס יקדיש לפעילות בעמותת זכרון מנחם, שהרי מי כמוהו יידע תמיד מה לתת לילדים החולים, וגם את הדרך לעשות זאת?

אבישי: "מה שעושים בזכרון מנחם זו השקעה מיוחדת. חוץ מהרבה עזרה טכנית, זוהי גם השקעה נפשית, תמיכה נהדרת בכל המשפחה, מכל הזוויות שאפשר להסתכל על זה, אפילו נופשונים להורים כדי לשחרר אותם מטרדות המחלה של בן המשפחה. אני חוזר כעת מפעילות ב"זכרון". סיימתי את המחלה לפני שמונה חודשים. האחים שלי הלכו לשם במשך כל זמן המחלה ועד היום. הם מקבלים עזרה בשעורים ויש גם פעילויות חברתיות וחוגים. אחי טל נמצא שם בחוג דרבוקות ומחשבים ואחותי הילה מגיעה לזכרון מנחם כדי לשחק ולהכין שעורים. יש במקום אווירה נהדרת, כיף. היום אני נמצא בתהליך של בחינות הבגרות, אבל מגיע הרבה לזכרון מנחם, עוזר למתנדבים ובכך עוזר גם לעצמי".

הוקרה ליחידה מארחת

רישומי מחנה הקיץ באנגליה ממנו חזר לפני חודש וחצי עדיין מהדהדים בתוך דבריו של אבישי, שכיום נפגש עם נערים המגיעים לבית החולים, מתוך ראיית חשיבות המפגש בין נער שהבריא לבין נע הנמצא בשלבי החלמה בבית החולים.

אבישי: "בזכרון מנחם מודעים לחשיבות המפגש בין נער שהבריא לנער שעתיד לעבור את אותו המסלול בדרך להחלמתו. נפגשתי עם נער שחלה והסברתי לו את מה שאני עברתי, והרגשתי שזה משפיע לטובה, כאשר שלבי הטיפול במחלה ידועים מפי מישהו שאפשר להזדהות איתו. אני חושב שזה מרגיע ומעורר תקווה. כנראה שאת רוח הדברים הזו למדתי מחיים מירי והמתנדבים והמתנדבות בזכרון מנחם, שזוהי להם דרך חיים".

---

מה במרכז יום, למה ואיך זה נראה
11 באוקטובר 2004

"מרכז יום חינוכי חברתי שיקומי" לילדים חולי סרטן ובני משפותיהם הוקם לאחר ראיית הצרכים המיוחדים של הילד החולה, של אחיו והוריו. חוסר מסגרת לילד החולה, חוסר תשמות לב לאחים ומקום מבין ותומך להורים הניבו את המרכז.

משחקי וידאו והדמיה

עפ"י תפישת העולם בזכרון מנחם מה שעושים, עושים הטוב ביותר והיעיל ביותר, במרכז זה ניתנת התמיכה הכוללת בתוכה הכל, חינוך, העשרה, הנאה, רפואה משלימה ומרפאה, תחת קורת גג אחד, כתובת אחת, כל השרותים. במרכז אגף ספורט שיכלול אף אומנויות הלחימה ותרפיה בתנועה, אגף המוסיקה כולל לימוד פרטני בקלידים, כלי הקשה, מיתרים, שלי נשיפה ואף ריתמוסיקה והפעלה בקבוצות, הגיל הרך משמש כגן ילדים עם פינת מרפאה, מכולת, בית בובות, מטבח, פינה חינוכית ובמרכז החדר כדור פורח בו אפשר לרחף תרתי משמע, מטבח לחוג בישול, חדר אומנות ויצירה וכן ריפוי באומנות ועיסור, אודיטוריום לחוג דרמה, פסיכודרמה, הרצאות וכנסים מיקצועיים, חדר מחשבים בעל אפשרויות טכנולוגיות גבוהות, ספריה עשירה ומרהיבה, חדר חושך לחוג צילום, כיתות לימוד, מעבדת חשיבה, מועדון מתבגרים מרהיב שכולל שולחנות פינג פונג ביליארד, מיני הוקי ואחרים, קולנוע ביתי (סראונד) משחקי וידאו ואחרים, הפעלות במועדון ע"ש נאוה אפלבאום הי"ד מיועדת הן לחולים המתבגרים והן לצוות ההדרכה ובנות השרות של זכרון מנחם. אגף מנוחה יחודי, לובי מרשים עם משחקי הדמיה (סגה) וחצר משחקים אטרקטיבית, שכוללת חממה טיפולית, פינת חי טיפולית, פינת משחקים, בריכת דגים ועוד, המרכז בנוי ומאובזר כמובן גם לשימושם של נכים.

---

"מזמור שיר חנוכת הבית" ...
10 באוקטובר 2004

כה רבות כתבנו על "המרכז יום", על "החלום" שעומד להתגשם, סיפרנו לכם כי ציפו אותו באבן, ניסינו לשתף אתכם בעומד להתרחש, בסופו של דבר הבנו כי קשה לאנשים שאינם עוסקים במלאכה, לתת אמון כי אכן הפרויקט יסתיים בזמן כלשהוא, ואם יסתיים מה יצא ממנו.

המרכז יום מואר בטקס הפתיחה

מודים להשי"ת שנתן בלב כולנו, האדריכל מר אלי אוסטר, היועצים הנפלאים, המפקח הנפלא מר אברי גיליס - שניצח ביד בוטחת על המלאכה המסובכת - חברת "יסודות צור" שבנתה ולעשרות הקבלנים שכולם יחדיו הביאנו עד הלום, ליצור פרויקט ראשון מסוגו בעולם שכולל בתוכו את כל הצרכים של אוכלוסיה המיתמודדת עם מחלת הסרטן בצורה אסטטית ומרהיבה, 6 שנים של חשיבה מעוף ועשיה ועוד שנה של ריהוט והצטיידות והתוצאה ... לא תאמן.( בתמונות שלפניכם תוכלו להציץ ולדמיין איך זה נראה במציאות ) מיד אחר חג הסוכות נערך טקס "חנוכת הבית" המרגש במעמד התורמים היקרים.העושים במלאכה, אישי ציבור ואמנים, משפחות המטופלים ורבים מהמתנדבים היקרים.

גיל הרך

ב"זכרון מנחם" חשבו איך לשתף אישי ציבור אמנים ומפורסמים אחרים בעשיה, וכיצד ניתן לשדר לילדים היקרים תמיכה ואהבה? פ ר פ ר י ם, היתה התשובה, מאות פרפרים נשלחו לאחמ"ים השונים ואלו חזרו מאוירים ומקושטים מושקעים בעבודה ובמחשבה - לכולם תודה - מהעבודות הנפלאות הללו יצרנו תערוכת פרפרים מרהיבה בשיתוף הילדים היקרים שיצרו דברים מדהימים כיד הדמיון הטובה עליהם, וכך הרמטכ"ל, ביבי נתניהו, שמעון פרס, מיכל נגרין, שאול מופז, וסי היימן שותפו יחדיו על מובייל אחד ....

אגף המוזיקה

המרכז הואר בתאורה מרהיבה כשפרפרים מאירים סובבים מכל העברים, את הערב הנחתה בכשרון וברגש רב הגב' מיכי חיימוביץ, שר התמ"ס מר אהוד אולמרט גזר את הסרט - בהיותו רה"ע ירושלים ליווה רבות את הארגון וגם דאג להקצאת הקרקע - הראשון לציון הרב מרדכי אליהו שליט"א נשא דברים והתכבד בקביעת מזוזה. ראש העיר הרב אורי לופולינסקי שיבח את פעילות "זכרון מנחם" ואת המתנדבים הרבים.

חדר מחשבים

בוגרת "זכרון מנחם" סיפרה למשתתפים כי לא זכור לה שתקופת הטיפולים היתה נוראה (לפני 7 שנים), שכן המתנדבים של "זכרון מנחם" והמרכז יום הקודם, מילאו את זמנה בשמחה ובכיף.

אגף מנוחה

הגב' קשת לזר אם שכולה מאשקלון, סיפרה כי עבור ביתה גל ז"ל היה המרכז בירושלים תחנת אנרגיה וכי המתנדבים היו לקרן האור בחשיכה. החזן הנודע מר נפתלי הרשטיק הנעים בקולו הערב את הקטע המפורסם "שהחינו וקימנו", הזמר שלמה גרוניך החרה אחריו בקטעי מוזיקה יהודית וביצירה מיוחדת עם שופרות.

מרפאה

מר חיים ארנטל הודה לכל העוסקים במלאכה, לשותפים מקרן ירושלים, קרן היסוד, הביטוח הלאומי, קנדי לי, ועיריית ירושלים ולכל אלו שסייעו במימון הפרויקט. במטח זיקוקים מפינות המרכז השונות הסתיים האירוע המרגש כ"כ.

---

לונדון לונדון חזרנו אליך שנית
16 ביולי 2004

ילדי זכרון מנחם יודעים שאת המטרה אפשר לסמן כבר זמן רב לפני, בתחילת הקיץ מקבלים הילדים הללו משימה לחתור למטרה ולהגיע עם כח להנות, המשימה לא קלה, בין האינפוזיות המכילים כימותרפיה ואנטיביוטיקות מתישות, בין הקרנה ( לא סרט ) לניתוח, צריך להאבק ולחתור, לא ליפול חלילה זוהי האחת המטרות של מחנה הקיץ. שכן לאתגר רציני צריך יעד רציני ואטרקטיבי כזה שנותן כח בשעות הקשות להיתגבר. אנגליה נבחרה בשנית, האנשים הנפלאים ובראשם אלי ולאה סליגר ולצידם אנדרי ואילנה אלבום, בובי גרין, ברייאן רזניק ועוד רבים וטובים, עושים ימים כלילות להכין את כל הנחוץ, לתאם כל ביקור, לנצל כל רגע במקסימום, לגייס את האמצעים למימון הפעילות המיוחדת והמהנה, אתרי התיירות בלונדון הרי אינם צריכים ראיה והפארקים המשגעים משלימים את הפסיפס הגדול, "כיף שלא נגמר".

בביג בן

צוות ההדרכה עובר הכשרה מיוחדת לפני האירוע פסיכולוגים, יועצים אירגוניים, רופאים, רבנים, ומי לא כולם מגיעים לעוץ עיצה, לאחד, לגבש וללמד את הצעירים הנפלאים והמסורים הללו איך לגבש את הילדים, לשאוב האחד מרעהו כוחות וטיפים איך לצלוח את הדרך הקשה. "ביום השלישי לשהותנו בלונדון - מספר חיים ארנטל - ניגשו 2 בנות בוגרות וביקשו לשוחח איתי, הן ביקשו להעביר לי מסר כי "מרגע לרגע אנחנו נהנות יותר ויותר, אבל הדבר החשוב ביותר קרה לנו אתמול בערב, סיפרו הבנות, ישבנו קבוצה של 8 בנות בלובי המלון והאחת סיפרה לאחרות מה עבר עליה, אלו טיפולים היא קיבלה, כיצד היתמודדה עם הקרחת ועוד, וכך כולם יחדיו בכו וצחקו, הלבבות נפתחו והן סיפרו לי כי דיברו דברים כה אישיים שגם להורים הם לא סיפרו" ... גיבוש. אמרנו אתרי תיירות אמרנו "דאונינג 10" אמרנו "ארמון המלוכה" "סנט ג'ימס פארק" "ביג בן" "טרפלגר סקוור" "מאדם טוסו" ועוד ועוד,

רוקדים

שכחנו כמעט לשתף אתכם בחוויה הבלתי נשכחת, ה ה צ ג ה בלונדון "מלך האריות" חבל על הזמן ... הפארקים הנועזים, לצד המסיבות הבלתי נגמרות, האוכל המזין - שרבים וטובים שכחו מכורח הטיפולים את טעמו - שלשמחתינו נאכל ב"ה לשובע ובשקיקה, המלון על אגפיו המהודרים "הולידי אין" מוכר? האוטובוסים בעלי 2 הקומות והמאבטחים מהימ"מ שקפצו איתנו ללונדון לבל יאונה לנו חלילה רע, הרופאים המסורים, פרופ' י. ראו מביה"ח רמב"ם ופרופ' א. פרימן וד"ר מנחם ביתן מביה"ח הדסה עם צוות האחיות הנפלאות כולם דאגו שהכל יתקתק כמו שעון קוורץ יפני ...

נהנים

נשתף אתכם במקצת התוצאות המדהימות, מילן בן 11 שהיה משותק חודשים ארוכים - גם ללא יכולת דיבור - ביקש את תמיכתם של מירי וחיים ארנטל,קם מכסא הגלגלים וצעד להנאתו ( כמעט גרם להתקף לב לסובבים ), אור בן ה-5 יצא למחנה יום לאחר סיום סדרת טיפולים קשה, התרופות פגעו ביכולת ההליכה והילד התנדנד כשיכור בהליכתו. בביקור באחוזתו של אורי גלר המפורסם לאחר סדרה של כיפופי כפיות תמימות, למד אור ולמדו חבריו איזה כח יש למחשבה חיובית ולרצון, לאחר זאת הוא כבר החל לרוץ, ילדים שדופי גוף חזרו כאחד האדם,

בדאונינג 10

אלי זליגר מבקש להסביר כי "השינוי הדרסטי שאני רואה אצל הילדים מיום ליום נותן לי את הכח לעמול כל השנה עבורם", פרופ' י. ראו חושב כי ילדים במצב כה קשה באמצע הטיפולים הכימותרפים, ילדים שמטופלים בנרקוטיקה, יכולים להתרחק מבית החולים המטפל, רק עם הציוד שיש ברשות זכרון מנחם, "בית חולים נייד" מעבדות דם משוכללות, עגלת החיאה משוכללת, תרופות לטיפול בכל בעיה ללא היזדקקות לבית חולים, נוזלים לעירוי ועוד. את האנשים הללו קשה להפתיע, מוסיף הפרופ', באמצע הרחוב ליד נהר הטיימס קיבלה אחת הילדות חום, בתוך דקות ספורות היא היתה מחוברת לאנטיביוטיקה בוריד והחברה המשיכו ... איתה.

אורי גלר מביא אור ל...אור

---

ל"ג בעומר - יום כיף "טיול ג'יפים"
17 במאי 2004

ל"ג בעומר, יום חופשי מבית הספר וגן הילדים, אז זמז"ם מארגנים טיול ג'יפים למשפחות. ככה להתאוורר לראות את השמש בטבע וירוק של פריחה.

טיול ג'יפים בלג בעומר

היעד: שמחה.
הדרך: שבילים בהרי ירושלים.
האמצעי: ג'יפים.
אמצעי עזר: ערמה של בשרים ורמקול עם המון מוסיקה ושמחה.
המבצעים: כמו בצבא, מתחלק לשלושה:
א. משפחת זכרון מנחם. ב. המתנדבים. ג. נהגי הג'יפים על כליהם.

כ- 160 איש אשה וטף נפגשים בהר הרצל וכל חבורה עולה על הג'יפ שלה. נוצרת שיירת ג'יפים ארוכה ארוכה. על כל ג'יפ מתנוסס במלוא ההדר הדגל של זמז"מ. ג'יפים "מפנקים" חבל"ז. בתוך הג'יפים התרגשות והמולה, יורדים לשבילים צדדיים והחברה' מיטלטלים מצד לצד. השיירה מעלה אבק רב. אחרי כשעה, זמז"מים עושים מארב לג'יפים וכל נהג נאלץ לעצור. שקית מתנות נזרקת לתוך הג'יפ - דובים - ביער ירושלים ...

ילדה קטנה בג'יפ חומדת את הדובי ונושקת לו, הוא כזה רך ומתוק. לאחר כחצי שעה נוספת של דהירה מגיעים למערה ביער הקדושים, חניה. שולחנות עמוסי אוכל סלטים ובשרים כבר מוכנים. יורדים לחילוץ עצמות כנדרש אחרי אחרי נסיעה משוגעת. חילוץ עצמות ... כן, הרבה עצמות חולצו מן הבשר שנאכל שם... הקצב של המוסיקה מסייע בביצוע המשימה "לנקות" את כל השולחנות!

אווירה של שמחה וטבע - היום ל"ג בעמר.
הכל על מי מנוחות. רק פינה אחת לא רגועה. בעצם, אסור שתהיה רגועה, הלא זה המזרון המתנפח עליו מקפצים ומדלגים הילדים הקטנים. באמצע היער מזרון מתנפח ?! רק זמז"מ מסוגלים. צמר סוכר, אמרנו?! שתיה קרה ומרעננת, אמרנו?! אז קדימה !!!

עולים לג'יפים. אבל עכשיו תחזיקו חזק, נהגי הג'יפים האדיבים תרמו יום עבודה וכמעט גם את הג'יפים שלהם... החלק הזה של המסע היה מטורף - הג'יפים בקושי נסעו על 4 גלגלים הם יותר דילגו מסלע לסלע בטיפוס תלול לכל מיני פינות, החברה עשו שמח עד הסוף ומי שלא הבין בפעם הראשונה חזרו ועשו לו את זה פעם שניה, וכל זה על בטן מלאה - עמוסה.

כשהפורצים במלחמת השחרור הכשירו את "דרך בורמה" הם לא חשבו שיבוא יום וג'יפים של שמחה יפרצו כל דרך אפשרית כדי לעלות בכוחות ולהתגבר. מסדר סיום בהר הרצל, נפרדים בחיוכים מהנהגים הכי קרביים של זמז"מ. "חבל על הזמן" מה יהיה במסע הבא.

תודה. תודה לסיירים מהימ"מ שהנחו לנו את הדרך, תודה למתנדבים ואחרונים חביבים, נהגי הג'יפים שהיו מעל ומעבר. היה מפחיד אבל כיף ענק!!!

---

הכרה בינלאומית ב"זכרון מנחם"
27 באפריל 2004

בית המלוכה בהולנד ומלכת הולנד החליטו להעניק את אות האצולה לגב' דבורה מרסן מאמסטרדם, על פעילותה האנושית והיוצאת דופן למען ילדי "זכרון מנחם" בקיום מחנות נופש בשנים 2003 / 2001, ובסיוע לגיוס משאבים לסיום עבודות הבניה ב"מרכז יום" של "זכרון מנחם" בירושלים.
אות מלכותי זה ניתן מידי שנה ביום הולדתה של המלכה שחל ב-30 לאפריל, לתושבי הולנד שעשו מעשה חשוב למען הקהילה.

גברת דבורה מרסן מקבלת את פרס המלכה בהולנד על פועלה למען זכרון מנחם

בנימוקים לזכיה נאמר, כי בישראל ישנה עמותה בשם "זכרון מנחם" שהוקמה ע"ש מנחם ארנטל ז"ל, וכי הארגון מסייע לילדים חולים מכל רחבי ישראל ללא הבדל דת ומין במגוון פרויקטים עבור המשפחה כולה. הגב' דבורה מרסן סייעה להביא 120 ילדים חולים + 60 מלווים לשבוע בלתי נשכח בהולנד, סייעה בגיוס הכספים וטרחה רבות להצלחת האירועים. על מעשיה האנושיים היוצאים מן הכלל החליטה המלכה להעניק לה את המדליה החשובה, מירי וחיים ארנטל ייצגו את "זכרון מנחם" באירוע החשוב והמרגש הזה.

לאחר האירוע המרגש נערכה קבלת פנים לידידי המשפחה ולכל אלו הקשורים לארגון מחנות הנופש בהולנד, בבית חתנה וביתה הרמן ושושו לונשטיין.
את זרי הפרחים שקיבלה הגב' דבורה מרסן מכרו חברי "בני עקיבא" בהולנד לטובת "זכרון מנחם", כל הכבוד.

---

חגיגות יום העצמאות
25 באפריל 2004

בנות השרות הלאומי של "זכרון מנחם" בצפון, ביחד עם המשפחות והמתנדבים, יזמו גם השנה טיול משפחות לרגל "יום העצמאות", משפחות רבות על טפם, בנות השרות והמתנדבים היקרים, שמו פעמם לאיזור צפת ל"חוות בת יער".

שם נהנו הילדים מרכיבה על סוסים, משחקים אתגריים במתקני יער, ולא פחות חשוב ארוחה "על האש". הנוכחים ציינו את התמיכה החשובה של הבנות במשפחות יום יום, בבתי החולים, בביתם ובאירועים המשותפים לכל המשפחה.

---

מחנה נופש אביב
30 במרץ 2004

אביב הגיע מחנה ... בא, כ-100 ילדים חולים יוצאים ב-3 ראשי חץ מבאר שבע, ירושלים וחיפה לעבר היעד "הצפון הפורח והמוריק" מצב הרוח מטפס עם היתקדמות הרכבים, שרים וצוחקים פגישות מרגשות בין חברים מבתי חולים שונים האוירה מתחממת.

בנהריה גולשים הילדים מהרכבים "אולמי גני לוי" הכינו עבורם סעודת מלכים כפי שהדבר נעשה שנה אחר שנה, תור החוויות הגיע, בחוף "אכזיב" ממתינות "סירות טורנדו" המים התכולים כ"כ, הנוף הנפלא של "נקרות ראש הנקרה" והרוח הטופחת על הפנים עת הסירות המהירות מפלחות את המים, גורמים לריגושים נפלאים, משם לחוות "פארק גורן" רכיבה על חמורים, כיף והרבה צחוקים, בפינות מוצלות החברה מציירים על "חלוקי נחל", משם הדרך צפון מזרחית לכנרת, על שפת הכנרת מלון "כינר קלאסיק" ,ארוחת ערב עשירה ומזינה ולאחריה "מסיבת קריוקי" הכשרונות הצעירים עולים אחד אחד והחברה רוקדים ומתפרקים, העבר ננטש העתיד ללא מחשבה ורק ההווה המהנה מככב, בשעת המסיבה אחד הנערים ביקש מאחות מלווה לדעת איזו תרופה מפוזרת במחנה, למראה פניה הנבוכים הסביר הנער כי בפיו פצעים - מהטיפולים הקשים - למעלה מ-4 חודשים שום תרופה לא הועילה לא הרגילות ולא האלטרנטיביות והיום זכיתי ב"ה סוף סוף להיפטר מזה ... כוחה של שמחה.

ביום השני היעד הוא "כיבוש החרמון", מגלשות ההרים החדשות, הרכבל להר וכדורי השלג שהתעופפו לכל עבר, עשו את היום, ובמיוחד, כשכל האירוח ניתן מכל הלב והנשמה ע"י חברי "נוה אטי"ב" המקסימים.

מפל "נחל סער" השוצף, גרם לרגיעה בשטף הפעילות, ומשם לארוחת ערב ולשיט חוויתי על מימיה של הכנרת, ברחבת הטיילת המקסימה של קיבוץ "עין גב" פרשו אנשי "כינר קלאסיק" בר עשיר, בשרים "על האש" ומבחר מטעמים מוגשים בטעם ובחן, משם להפלגה. התזמורת שעל הספינה מתחילה והחבריה נכנסו לטרנס של ריקודים ללא הפסקה "תמיד בשמחה",

ביום השלישי הכיוון הוא "צוק מנרה", מגלשות הרים, רכבל הארוך ביותר במדינה, אומגה, סנפליג והרבה מצב רוח ואווירה, לסיום, פאתי קרית שמונה, "המטווח" הילדים יורים באש חיה, ברובי טוטו, אקדחים, רובים ועוד, חוויה אמיתית. בחוץ סדנאות יצירה לרוב. כמו כל דבר טוב הגיע לסיום גם המחנה הזה, חיבוקים, נשיקות, החלפת מספרי טלפונים, משהו למזכרת בספר הזכרונות, והביתה בשמחה רבה.

---

פורים לנו שכח את הכל
06 במרץ 2004

שבוע לפני חג פורים נערך אירוע רב משתתפים ב"ביניני האומה" בירושלים. האירוע כלל "שוק פורים" יחודי ומושקע ומסיבה מוצלחת בסופו. ילדים מטופלים ובני משפחותיהם מכל רחבי הארץ נהנו מהאירוע המהנה והמרהיב.

באולם הכניסה המתינה למשתתפים תפאורה מדהימה של עולם המים - הים. דמויות שונות מאגדות הילדים ודיסני לצד דגים מעוטרים, צוללת צהובה יפהפיה, בריכות דגים ועוד, האולם לבש כולו תכלת תקרתו וקירותיו, הרצפה מעוטרת עם צדפים וחלוקי נחל "ים אמיתי". לצד סדנאות למסכות וצמד מאפרות נחמדות שהפכו את הילדים היקרים לדמויות שונות ומשונות, היו פעילויות "תחנות תחרותיות" נושאות פרסים יקרי ערך, במשך כשעתיים היסתובבו המשפחות לצד המתנדבים הרבים ונהנו מהפעילות ומהאווירה הפורימית שהמקום הקרין. לאחר כיבוד בבר עשיר החלה ההופעה. המנחה עמוסי דייקן פתח את הערב בדברי ברכה ולאחר מכן הושר ההימנון "ביחד נתגבר". לבמה הוזמנו הזמר "אהרון רזאל" שהקפיץ ברגע קט את החבריה. לאחריו הוצגו הפרסים שעמדו לעלות בגורל במקום הראשון "אופני הרים" מצלמות ועוד. תוך כדי התלהבות הקהל, הוזמן לבמה הזמר "גידי גוב" ולהקתו שהרימו הופעה ענקית ומלהיבה, הילדים הורמו על כתפי המדריכים והאולם כולו קפץ, שיר רדף שיר והקהל שכח לשעה קלה מהדאגות והסבל ומהכאב, "גידי גוב" שזוהי לו ההופעה הרביעית לילדי "זכרון מנחם" בהתנדבות מלאה, הפגין אנושיות ואכפתיות יוצאים מגדר הרגיל.

הזמר גידי גוב

לסיום הערב המוצלח הוגרלו כאמור עשרות פרסים, "בשמחה נתגבר".

הזמר אהרן רזאל ולהקתו

---

לחדשות קודמות לחץ כאן